שיקולים משפטיים בבחירת מיופה כוח לעניינים רפואיים מורכבים

סעיף 32א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, שנכנס לתוקף באפריל 2017, מאפשר לכל אדם בגיר לקבוע מראש מי יקבל החלטות עבורו אם יאבד את יכולתו לכך בעתיד. במקרה של עניינים רפואיים מורכבים, הבחירה במיופה כוח חייבת להיעשות בזהירות מירבית ובהתחשבות בשיקולים משפטיים ואישיים רבים.

עיקרי הדברים

• ✓**בחירת מיופה כוח רפואי דורשת התחשבות מעמיקה ביכולותיו, זמינותו והבנתו את צרכי הממנה.
• ✓החוק קובע תנאים ברורים למינוי מיופה כוח, וחשוב לוודא עמידה בהם כדי שהייפוי יהיה תקף.
• ✓יש להבחין בין מיופה כוח לענייני רכוש לבין מיופה כוח לעניינים רפואיים, ולעיתים עדיף למנות אנשים שונים לתפקידים אלו.
• ✓הכשרה רפואית או היכרות עם המערכת הרפואית יכולות להיות יתרון משמעותי למיופה כוח בתחום הבריאות.
• ✓חשוב לכלול הנחיות מקדימות מפורטות ככל האפשר בייפוי הכוח המתמשך, במיוחד לגבי טיפולים מורכבים.
• ✓במצבים דחופים, גורמים רפואיים יכולים לפעול גם ללא הפעלת ייפוי כוח, בהתאם לדחיפות ולטובת המטופל.**

מהם תפקידיו וסמכויותיו של מיופה כוח לעניינים רפואיים?

בקצרה: מיופה כוח לעניינים רפואיים אחראי לקבל החלטות טיפוליות בשם הממנה, וזאת בהתאם להנחיות המקדימות שניתנו ולטובתו. תפקידו כולל גם קבלת מידע רפואי קביל מרופאים מומחים ושיח מול הצוות הרפואי.

מיופה כוח לעניינים רפואיים הוא האדם שמוסמך לקבל החלטות הנוגעות לבריאותו ולטיפול הרפואי של הממנה מרגע איבוד כשירותו. ^[1] סמכויותיו רחבות וכוללות הסכמה או סירוב לטיפולים, קבלת מידע רפואי, ובחירת מוסדות טיפוליים. ^[1] התפקיד דורש הבנה עמוקה של מצבו הרפואי של הממנה, רצונותיו, ושל המערכת הרפואית בכללותה. למעשה, עם כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף, מיופה הכוח הופך ל"קולו" של הממנה מול הרופאים. ראו גם: שאלות ותשובות בנושא ייפוי כוח מתמשך. ראו גם: מתי ייפוי כוח מתמשך לא מספיק.

ייפוי כוח רפואי מול ייפוי כוח מתמשך

• מה ההבדל?

בקצרה: ייפוי כוח רפואי ספציפי עוסק רק בענייני בריאות, ואילו ייפוי כוח מתמשך כולל גם את העניינים הרכושיים והאישיים הרחבים יותר, כאשר העניינים הרפואיים הם רק חלק ממנו. לעיתים עדיף לערוך ייפוי כוח מתמשך, ולכלול בו התייחסויות לעניינים רפואיים, ולעיתים בנוסף אליו, לערוך ייפוי כוח רפואי ממוקד יותר. ^[1]

יש להבחין בין מסמך ייפוי כוח רפואי ייעודי לבין ייפוי כוח מתמשך שכולל התייחסות לעניינים רפואיים. ייפוי כוח רפואי (לרוב מכונה גם "הנחיות רפואיות מקדימות" או "ייפוי כוח לחולה הנוטה למות") הוא מסמך ספציפי שמתמקד בעניינים רפואיים בלבד ומוסדר בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. ^[1] לעומתו, ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי רחב יותר, המאפשר למנות מיופה כוח לכלל ענייניו של האדם

• רכוש, גוף, ורפואה.

עו"ד אפרים גליק, מתוך ניסיונו הרב וכחלק מתחומי עיסוקו, המשלב ידע משפטי ורקע אקדמי ברפואה, מדגיש כי חשוב להבין שכאשר מבקשים לתת הנחיות מפורטות לא רק לגבי הסכמה או סירוב לטיפול רפואי במצבים של סוף חיים (כמו בייפוי כוח רפואי), אלא גם לגבי טיפולים מורכבים בטרם מגיעים למצב של חוסר כשירות מוחלט, עדיף לכלול זאת במסגרת ייפוי כוח מתמשך. כך, מיופה הכוח יוכל לפעול באופן רחב יותר, גם טרם איבוד כשירות לחלוטין, ולקבל החלטות הנוגעות לניהול הטיפול הרפואי השוטף. במאות תיקי ייפוי כוח מתמשך שבהם טיפל המשרד, ראינו כי ההתייחסות המקיפה בייפוי כוח מתמשך מסייעת למנוע אי הבנות וחיכוכים מול המערכת הרפואית.

מי יכול לשמש מיופה כוח לעניינים רפואיים?

בקצרה: מיופה כוח חייב להיות אדם יחיד, בגיר, שאינו קרוב משפחה המטפל בממנה או מספק לו שירותים בתשלום. כמו כן, הוא לא יכול להיות אדם שמונה לו אפוטרופוס או שייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף בעניינו שלו. בחירת אדם בעל הכשרה רפואית או הבנה במערכת הרפואית מהווה יתרון משמעותי.

הבחירה של מיופה כוח היא אולי ההחלטה החשובה ביותר בייפוי כוח מתמשך. החוק מציב תנאים לגבי זהותו של מיופה הכוח: ^[1]

• אדם יחיד ובגיר: מיופה הכוח חייב להיות אדם פרטי ולא תאגיד. עליו להיות בגיר, כלומר מעל גיל

1. 1כשמדובר בעניינים רפואיים, הציפייה היא לאדם יחיד שיקבל החלטות.

• עצמאות כלכלית ותפקודית: החוק קובע שאסור למנות כמיופה כוח אדם שהוכרז פושט רגל ולא קיבל הפטר, או אדם שהוכרז "לקוח מוגבל חמור" בחוק שיקים ללא כיסוי. ^[1] בנוסף, אדם שמונה לו אפוטרופוס או שייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף בעניינו, גם הוא פסול לשמש מיופה כוח. כללים אלו מבטיחים שזכויותיו ורכושו של הממנה יהיו בידיים נאמנות, ומוסריות.

טיפ פרקטי: על מנת להבטיח את מינוי המיופה כוח המתאים ביותר, במשרד עו"ד אפרים גליק נוהגים לבחון לעומק את הרקע והמוטיבציה של המיופה כוח המוצע, ובפרט כשמדובר בעניינים רפואיים. מתוך ניסיון של טיפול בלמעלה מ-1,500 תיקי ייפוי כוח מתמשך, עו"ד גליק ממליץ בחום על בחירת מיופה כוח שמכיר היטב את הממנה, את ערכיו ואת העדפותיו הרפואיות. מומלץ גם כי מיופה הכוח יהיה אדם בעל יכולת אסרטיבית מול המערכת הרפואית ובעל שיקול דעת. ניתן לקרוא עוד על טעויות נפוצות בבחירת מיופה כוח על מנת להימנע מהן. ראו גם: טעויות שכדאי להימנע מהן בעריכת ייפוי כוח מתמשך.

האם מומלץ למנות מיופה כוח בעל רקע רפואי?

בקצרה: מינוי מיופה כוח בעל רקע רפואי או היכרות עם המערכת הרפואית יכול להיות יתרון משמעותי, אך לא חובה. מיופה הכוח צריך להיות בעיקר אדם מהימן, בעל שיקול דעת טוב, ומסוגל להבין ולהסביר החלטות רפואיות.

בחירת אדם בעל רקע רפואי או הבנה במערכת הרפואית כמיופה כוח לעניינים רפואיים יכולה להוות יתרון משמעותי. אדם כזה יוכל להבין טוב יותר מונחים רפואיים, לנתח חוות דעת מקצועיות, ולנהל דיאלוג אפקטיבי עם הצוות הרפואי. הרקע האקדמי ברפואה של עו"ד אפרים גליק מספק זווית ייחודית בטיפול בתיקים מורכבים ומאפשר לו להבין לעומק את האתגרים הרפואיים והמשפטיים של לקוחותיו. ^[1] אולם, גם מיופה כוח שאינו איש מקצוע רפואי יכול למלא את תפקידו בהצלחה, כל עוד הוא מהימן, ממוקד היטב ובעל יכולת קבלת החלטות שיקול דעת. ^[1]

איך מנסחים הנחיות מקדימות מפורטות לעניינים רפואיים?

בקצרה: יש לכלול הנחיות מפורטות ככל האפשר בייפוי הכוח המתמשך לגבי סוגי טיפולים, הגבלות, העדפות דתיות או תרבותיות, וספים שונים לטיפול רפואי. ככל שההנחיות ברורות יותר, כך פוחת הסיכוי למחלוקות או לפרשנות שגויה.

ניסוח הנחיות מקדימות מפורטות הוא לב ליבו של ייפוי הכוח המתמשך, ובמיוחד בעניינים רפואיים. ההנחיות הללו הן הקו המנחה למיופה הכוח כשייתמנה. ^[1] חשוב לכלול בהן התייחסות למגוון מצבים וטיפולים אפשריים: ראו גם: עריכת ייפוי כוח מתמשך למתמודדי נפש – האם זה אפשרי, באילו תנאים ומה זה נותן?.

• סוגי טיפולים רצויים ולא רצויים: האם הממנה מעוניין בטיפולים פולשניים, החייאה, הזנה מלאכותית, או שהוא מעדיף טיפול פליאטיבי (תומך) בלבד.
• העדפות אישיות, דתיות ותרבותיות: האם ישנם טקסים או מנהגים מסוימים שהממנה מבקש שיתקיימו, או הגבלות הנובעות מרקע דתי/תרבותי.
• ספים לקבלת החלטות: למשל, במקרה של ירידה קוגניטיבית, האם יש שלב מסוים בו הממנה מעדיף שלא יבוצעו טיפולים מסוימים.

מה קורה במצבי חירום רפואיים כשאין ייפוי כוח מתמשך בתוקף?

בקצרה: במצבי חירום רפואיים, גם בהיעדר ייפוי כוח מתמשך שבתוקף, הצוות הרפואי מחויב להגיש טיפול מציל חיים ולפעול לטובת המטופל. במקרים אלה, אם המטופל עצמו אינו יכול להסכים, יפנו לרוב לקרוב משפחה מדרגה ראשונה לצורך הסכמה. במצבים קיצוניים, ניתן לפנות לבית משפט בבקשה דחופה למינוי אפוטרופוס.

אחד החששות הגדולים הוא מה יקרה במצב חירום רפואי פתאומי, כאשר אין ייפוי כוח מתמשך שהספיק להיכנס לתוקף. חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 ^[1] קובע כי במצב חירום רפואי חובה להגיש למטופל טיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, גם אם לא ניתנה הסכמתו מדעת. ^[1] במקרים כאלה, הרופא רשאי לטפל במטופל ללא הסכמה מוקדמת. כלל זה נכון במיוחד במקרי חירום שבהם כל שנייה קובעת.

אם מצבו של המטופל אינו מאפשר לו להביע הסכמה, והמצב אינו כה דחוף, הרופאים יפנו, ככלל, למשפחתו הקרובה לצורך קבלת החלטות. במשרד עו"ד אפרים גליק נתקלנו במקרים רבים של משפחות שנקלעו למצבים אלו, וכך לדוגמה מתארת ק

שאלות ותשובות

מקורות שצוטטו במאמר (1)

1. 1[1] 1 [עונשין] – נבו — בג"ץ 1228-22 (1982) — 1 [עונשין] – נבו · צוטט 11×

מקורות נוספים שנסקרו במחקר (1)

1. 1[2] פסק-דין בתיק ע"א 6295/16 — ע"א 6295/16 (1991) — פסק-דין בתיק ע"א 6295/16

מילון מושגים

ייפוי כוח מתמשך

מסמך משפטי המאפשר לאדם לקבוע מראש מי ינהל את ענייניו (רכוש, רפואה, אישי) אם יאבד את כשירותו בעתיד.

ממנה

האדם אשר עורך את ייפוי הכוח המתמשך וממנה בו מיופה כוח שיפעל בשמו.

מיופה כוח

האדם שמונה על ידי הממנה לקבל החלטות ולפעול בשמו במקרה של אובדן כשירות.

אובדן כשירות

מצב שבו אדם אינו מסוגל עוד להבין מטבע העניין, לדאוג לענייניו או לקבל החלטות באופן עצמאי.

הנחיות מקדימות

הוראות מפורטות הנרשמות בייפוי הכוח המתמשך, המנחות את מיופה הכוח כיצד לפעול במצבים שונים.

חוק זכויות החולה

חוק הקובע את זכויותיהם של מטופלים במערכת הבריאות, כולל הזכות לקבל מידע ולהסכים לטיפול רפואי.