איך להימנע מסכסוכים משפחתיים על טיפול רפואי כשאין ייפוי כוח רפואי?

סעיף 32א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנוסף בתיקון 17 לחוק ונכנס לתוקף באפריל 2017, ^[1] מאפשר לכל אדם בגיר לתכנן מראש את עתידו הרפואי. במצבים שבהם ייפוי כוח מתמשך, ובפרט ייפוי כוח רפואי, אינו קיים, עלולים לצוץ סכסוכים משפחתיים מורכבים סביב החלטות רפואיות קריטיות.

עיקרי הדברים

• ✓העדר ייפוי כוח רפואי עלול להוביל למחלוקות קשות בין בני משפחה, להליכים משפטיים יקרים ולעיכובים בקבלת טיפול רפואי חיוני.
• ✓ניתן למנוע סכסוכים באמצעות שימוש בכלים משפטיים חלופיים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ובהם מינוי אפוטרופוס או אישור בית משפט להחלטות רפואיות.
• ✓תכנון מוקפד ושיח פתוח הם מפתח למניעת סכסוכים, גם בהיעדר ייפוי כוח רפואי רשמי. המשפחה צריכה להיות ערוכה להחלטות רפואיות קשות.

מה קורה כשאין ייפוי כוח רפואי תקף?

בקצרה: בהיעדר ייפוי כוח רפואי, קבלת החלטות רפואיות עבור אדם שאיבד כשירות עוברת באופן טבעי למשפחתו. אולם, חילוקי דעות בין בני המשפחה עלולים לשתק את קבלת ההחלטות ולחייב פנייה לבית המשפט.

כאשר אדם מאבד את היכולת לקבל החלטות רפואיות בעצמו, והוא לא ערך ייפוי כוח רפואי או ייפוי כוח מתמשך הכולל את ההיבט הרפואי, נוצר ואקום משפטי. במצב כזה, סעיף 32ד(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שקרובי משפחתו מדרגה ראשונה

• בני זוג, ילדים, הורים ואחים
• רשאים לקבל החלטות בשמו. עם זאת, בפועל, קיימים הבדלים משמעותיים בין בני משפחה לגבי הטיפול הרפואי המועדף. לדוגמה, ייתכן שבן זוג ירצה טיפול אגרסיבי, בעוד שילדים יתמכו בטיפול פליאטיבי. היעדר הסכמה זו עשויה להוביל למבוי סתום ביחס להחלטות קריטיות כמו ביצוע ניתוח, מתן תרופות מסוימות או הפסקת טיפול מאריך חיים, ואף עלולה לגרור את המשפחה לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות. ^[2] ראו גם: טעויות שכדאי להימנע מהן בעריכת ייפוי כוח מתמשך. ראו גם: ייפוי כוח רפואי.

במשרדנו, אנו מלווים משפחות כבר מעל 1,500 תיקים של ייפוי כח מתמשך . אנו רואים כיצד במצבים אלו, המרקם המשפחתי נמתח עד כדי קריעה, בשל חילוקי הדעות והחשש של כל צד שרצונו של החולה אינו מיוצג נאמנה . דווקא בשל כך, חשיבות התכנון המוקדם גוברת

• גם אם לא דרך ייפוי כוח רפואי רשמי, קיימים מנגנונים נוספים שיכולים לסייע.

השלכות מעשיות של העדר ייפוי כוח רפואי

דוגמה: לאה (80) אושפזה במצב קשה לאחר אירוע מוחי. בעלה, ראובן (82), רוצה להילחם על כל יום בחייה ומבקש טיפולים אגרסיביים. ילדיהם, דני (55) וסיגלית (52), לעומת זאת, סבורים כי יש להעניק לאם טיפול פליאטיבי בלבד, וכי טיפולים אגרסיביים רק יאריכו את סבלה. בהיעדר ייפוי כוח רפואי או הנחיות מקדימות, הצוות הרפואי מוצא את עצמו בתווך, והמשפחה נכנסת למאבק מר סביב מי יקבל את ההחלטה, מה שמוביל לעיכובים קריטיים בקבלת הטיפול המתאים ולקריעת המשפחה. במקרה כזה, עלול להיות צורך בפנייה לבית המשפט.

הנחיות רפואיות מקדימות: חלופה לייפוי כוח רפואי

בקצרה: גם ללא ייפוי כוח רפואי, ניתן להשאיר הנחיות רפואיות מקדימות כתובות שמשקפות את רצון החולה לגבי טיפול בסוף חייו. מסמך זה מאפשר לאדם להחליט מראש באילו טיפולים הוא מעוניין או מסרב, אם יגיע למצב בו אינו יכול לבטא את רצונו.

משרד הבריאות מציע מנגנון של "הנחיות רפואיות מקדימות" (נקראות גם "חי למות") המאפשרות לאדם למסור את רצונו בנוגע לטיפול רפואי עתידי, במצב של מחלה חשוכת מרפא. ^[3] מסמך זה אינו ממנה מיופה כוח, אלא מפרט אילו טיפולים רפואיים האדם מסכים לקבל או מסרב לקבל, במיוחד במצבים של סוף החיים. הנחיות אלו מקבלות תוקף משפטי גם בהיעדר ייפוי כוח רפואי, כל עוד הן נערכו כדין וכללו את כל הפרטים הנדרשים. ^[3]

הנחיות מקדימות יכולות לכלול התייחסות לטיפולים מצילים חיים, להנשמה מלאכותית, להזנה מלאכותית, למתן אנטיביוטיקה, ועוד. הן חייבות להיות מפורשות וברורות כדי למנוע פרשנויות שונות ובכך למנוע סכסוכים. עו"ד אפרים גליק, עם רקעו ברפואה ומשפטים , מכיר היטב את המורכבויות שבהגדרת גבולות ההנחיות הללו, ומסייע ללקוחותיו בניסוח מדויק וברור. לשם כך, משרד הבריאות מציע טפסים ייעודיים לעריכת הנחיוות אלה. ^[3] ראו גם: לקוחות ממליצים.

כיצד עורכים הנחיות רפואיות מקדימות?

תהליך עריכת הנחיות רפואיות מקדימות מחייב הקפדה על מספר שלבים כדי להבטיח את תוקפן המשפטי ואת בהירותן:

1. 1קבלת מידע מקיף: חשוב שהאדם יבין לעומק את משמעות הטיפולים השונים, את ההשלכות של סירוב לטיפול מסוים ואת האלטרנטיבות הקיימות. ניתן להיעזר ביועץ רפואי או עורך דין המתמחה בתחום.
2. 2בחירת טיפולים ספציפיים: יש לפרט באופן ברור ומדויק אילו טיפולים האדם מבקש לקבל ואילו טיפולים הוא מסרב לקבל, במיוחד כאשר מדובר בטיפולים מאריכי חיים. לדוגמה, "אני מסרב/ת להנשמה מלאכותית במקרה של הרס בלתי הפיך של המוח" או "אני מבקש/ת לקבל טיפול לכאב במקרה של מצב סופני, גם אם הוא כרוך בסיכונים מסוימים".
3. 3ציון נסיבות ותנאים: מומלץ לפרט באילו נסיבות מסוימות ההנחיות יכנסו לתוקף. למשל, "הנחיות אלו יחולו רק אם אהיה במצב רפואי שבו איני מסוגל/ת לתקשר באופן אפקטיבי ואין תקווה להחלמה".
4. 4חתימה ועדים: המסמך חייב להיות חתום על ידי המטופל בנוכחות שני עדים שאינם נהנים מעזבונו. במקרים מסוימים, ניתן לאמת את החתימה אצל עורך דין או נוטריון, למרות שאינו בגדר חובה על פי חוק. מומלץ לרוב לעשות זאת כדי לחזק את תוקפו.
5. 5הפקדה ושמירה: חשוב לוודא שהמסמך נשמר במקום בטוח ונגיש, ושהעתקים ממנו יימסרו לגורמים הרלוונטיים כמו בני משפחה, רופא מטפל ומוסד רפואי, אם המצב הרפואי מחייב זאת. מומלץ גם להודיע לגורמים אלה על קיום המסמך ותוכנו. ניתן להפקידו במשרד הבריאות.

אזהרה: הנחיות אלו תקפות רק למצבי סוף חיים. הן אינן מחליפות ייפוי כוח רפואי כוללני יותר, המאפשר קבלת החלטות בכל מצב של אובדן כשירות, ולא רק בסוף החיים או במחלה חשוכת מרפא.

מינוי אפוטרופוס: התערבות בית המשפט

בקצרה: כאשר אין ייפוי כוח רפואי ואין הסכמה משפחתית, הפתרון הוא פנייה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס. האפוטרופוס יקבל את הסמכות לקבל החלטות רפואיות, אך הליך זה עלול להיות ארוך ומורכב.

"ייפוי כוח מתמשך, בניגוד לאפוטרופסות, מאפשר לאדם לבחור בעצמו מי יהיה אחראי לענייניו". ^[1] אם הדבר לא נעשה, וכאשר בני המשפחה אינם מגיעים להסכמה, הדרך היחידה לקבל החלטות רפואיות היא באמצעות מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט. הליך זה מתחיל בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, שיכול למנות אפוטרופוס לענייני גוף (בין היתר, לענייני רפואה). האפוטרופוס יכול להיות בן משפחה, אך אם קיימים סכסוכים, בית המשפט עשוי למנות אפוטרופוס חיצוני

• למשל, תאגיד לאפוטרופסות או עורך דין. ^[1] ראו גם: סכסוכים בין מיופי כוח – מה עושים. ראו גם: ייפוי כוח מתמשך – העתיד שלך בידיים שלך!. ראו גם: איך עורכים ייפוי כוח מתמשך: התהליך המלא, שלב אחר של שלב.

הליך מינוי אפוטרופוס הוא לרוב ארוך ויקר, עלול לכלול חוות דעת רפואיות, דיונים משפטיים ולעיתים גם התנגדויות מבני משפחה. ^[2] מטבעו, הליך זה אינו אידיאלי ומעורר רגשות קשים בקרב המשפחה, במיוחד כשהם מתמודדים כבר עם מצוקה רפואית. במשרד אפרים גליק, אנו שואפים ככל הניתן למנוע מבני המשפחה להיגרר להליכים כאלה , ולשם כך אנו מסייעים בתכנון מקדים ובפתרונות יצירתיים המאפשרים להם לשמור על מעורבות ובטחון בקבלת ההחלטות.

הליכי מינוי אפוטרופוס

• שלבים ואתגרים

1. 1הגשת בקשה: הבקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, לרוב על ידי בן משפחה קרוב, אך גם על ידי גורמים נוספים (כגון משרד הרווחה). הבקשה חייבת לכלול מסמכים רפואיים המעידים על חוסר כשירות לקבל החלטות.
2. 2דו"ח עובדת סוציאלית / תסקיר אפוטרופוס: בית המשפט ממנה עובדת סוציאלית שתבצע תסקיר לבדיקת מצבו של החסוי, היחסים המשפחתיים והמלצה לגבי מינוי האפוטרופוס. לעיתים, יידרש גם תסקיר של אפוטרופוס לדין שיגבש עמדתו ויציג אותה לבית המשפט.
3. 3שמיעת הצדדים: בית המשפט יקיים דיונים שבהם יישמעו בני המשפחה, הרופאים הרלוונטיים ובמידת האפשר גם החסוי עצמו, אם הוא מסוגל להביע את רצונו.
4. 4חוות דעת מומחה: במקרים מורכבים, בית המשפט עשוי למנות מומחה רפואי שיבחן את מצבו של החסוי ויגיש חוות דעת בעניין כשירותו ואפשרויות הטיפול.
5. 5החלטת בית המשפט: בסיום ההליך, בית המשפט יחליט אם למנות אפוטרופוס, מי יהיה האפוטרופוס (בן משפחה או חיצוני) ומהן סמכויותיו הספציפיות, לרבות בתחום הרפואי. החלטה זו עלולה לעיתים לסתור את רצון חלק מבני המשפחה ולעורר סכסוכים נוספים.

**האתגרים בהליך:

• עלויות גבוהות:** שכר טרחת עורכי דין, שכר של אפוטרופוס לדין, אגרות בית משפט ועלויות חוות דעת מומחים יכולים להצטבר לסכומים משמעותיים.
• עיכובים משפטיים: הליכים משפטיים אורכים זמן רב, וכל העיכובים עלולים להיות קריטיים במצבי חירום רפואיים שבהם נדרשות החלטות מהירות.
• פגיעה במרקם המשפחתי: ההתדיינות בבית המשפט עלולה להעמיק סכסוכים קיימים וליצור קרעים בלתי ניתנים לאיחוי בתוך המשפחה, בזמן שהיא זקוקה לתמיכה ואחדות.
• אובדן שליטה: האדם מאבד את השליטה על זהות מקבל ההחלטות ועל אופי ההחלטות שיתקבלו לגביו.

כיצד למנוע סכסוכים: כלים מעשיים

בקצרה: מניעת סכסוכים משפחתיים על טיפול רפואי מתחילה בשיח פתוח ובתיעוד, גם ללא ייפוי כוח רשמי. עריכת מסמך הבעת רצון ופגישות משפחתיות מסודרות יכולות לסייע רבות.

גם ללא ייפוי כוח מתמשך או רפואי, ניתן לנקוט בצעדים פרואקטיביים כדי לצמצם את הסיכון לסכסוכים:

1. 1שיח גלוי ותיעוד רצונות

פגישות משפחתיות פתוחות, בהן האדם מביע את רצונותיו לגבי טיפול רפואי במצבים שונים, יכולות להיות בעלות ערך בלתי סולא בפז. תיעוד כתוב של שיחות אלו, גם אם אינו מחייב משפטית כייפוי כוח רשמי, יכול לשמש כמצפן לבני המשפחה. במצבים קשים, תיעוד זה יכול להקל על ההתלבטויות ולסייע בהשגת הסכמה, ובמקרה של סכסוך, יכול לשמש אינדיקציה לרצון הממנה בעיני בית המשפט. מומלץ לתעד את השיחות וההסכמות, לציין תאריך וחתימות של המשתתפים. מסמך כזה, אף שאינו בעל תוקף מחייב כמו ייפוי כוח, יכול להטות את הכף בעת התלבטות רפואית או בעת דיון משפטי על רצונו של החסוי.

דוגמה: משפחת כהן מתכנסת פעם בשנה לדיון פתוח על עתידם הרפואי של ההורים. הם מתעדים את רצונותיהם לגבי טיפולים מסוימים, ובנוסף, הילדים מסכמים ביניהם מי יהיה איש הקשר הרפואי הראשי וכיצד יתנהל תהליך קבלת ההחלטות בתיאום עם שאר האחים. התיעוד הזה משמש להם בסיס להבנות משפחתיות ומפחית מתחים בעת משבר.

1. 1מסמך הבעת רצון

"מסמך הבעת רצון" הוא כלי משפטי נוסף המאפשר לאדם להודיע על רצונו, והוא מיועד למצבים בהם ממונה אפוטרופוס. ^[1] אמנם הוא שונה מ"ייפוי כוח מתמשך" בכך שאינו ממנה מיופה כוח לטפל בענייניו, אך הוא מסייע לבית המשפט ולממנה בהבנת הבחירות והעדפות של האדם. מסמך זה יכול לכלול הנחיות לגבי טיפול רפואי, אופן ניהול רכוש, ואף ביטוי לגבי זהות האפוטרופוס המועדף. מספר המקרים בהם טיפל עו"ד אפרים גליק והגיע עד לבית הלקוח במצבי חירום רפואיים, מדגיש את החשיבות שבתיעוד והיערכות מוקדמת.

מרכיבים קריטיים במסמך הבעת רצון לעניין טיפול רפואי:

* הצהרת כוונות ברורה: מהם העקרונות שמנחים את האדם בבחירת הטיפולים הרפואיים (לדוגמה, שימור איכות חיים גבוהה על פני הארכת חיים בכל מחיר, או להיפך).

* התייחסות למצבים ספציפיים: למרות שמסמך כזה אינו תחליף להנחיות רפואיות מקדימות מפורטות, הוא יכול לכלול קווים מנחים לגבי טיפולים כמו החייאה, הנשמה, ניתוחים מסכני חיים, טיפולים ניסיוניים ועוד.

* בחירת אפוטרופוס מועדף: האדם יכול לציין את זהות האדם שאותו הוא מעדיף שימונה כאפוטרופוס עליו, במקרה שיידרש מינוי כזה. זו אינה בחירה מחייבת את בית המשפט, אך היא מהווה שיקול חשוב בעיניו.

* נימוקים לבחירות: ציון הנימוקים העומדים מאחורי הבחירות הרפואיות יכול לסייע למשפחה ולבית המשפט להבין את עומק רצונו של הממנה.

1. 1גישור וייעוץ משפטי

במקרים בהם מתפתחים חילוקי דעות, גישור משפחתי יכול להציע פתרון פרקטי ויעיל למניעת הליך משפטי מלא. יועץ חיצוני, כמו עורך דין המתמחה בתחום, יכול לסייע לבני המשפחה להגיע להסכמות ולנסח מסמכים המבטאים את רצון החולה ואת ההסכמות שהושגו, במטרה להגן עליו ועל המשפחה. לדוגמה, עו"ד אפרים גליק סייע למשפחה של אברהם (88), שאושפז במצב צמחי, להגיע להסכמה לאחר סכסוך ארוך בין ילדיו לגבי האם יש להפסיק טיפולים מצילי חיים, תוך התחשבות ברצונו שהביע בעבר בעל פה ובכתבים אישיים. הגישור נוהל בסבלנות, ותוך שיתוף אנשי רפואה, עד להשגת הסכמה משפחתית מלאה שעזרה למנוע הליכים משפטיים יקרים וממושכים.

חשיבות ההתייעצות עם מומחים

• רופא מטפל: קבלת מידע רפואי מהימן וברור מהרופא המטפל על מצב רפואי עתידי אפשרי, על סיכונים וסיכויים לטיפולים שונים, ועל משמעות כל החלטה. זהו בסיס הכרחי לקבלת החלטות מושכלות. הרופא יכול גם להסביר את ההשלכות המעשיות של הנחיות מסוימות.
• עורך דין מומחה: עו"ד המתמחה בדיני משפחה ובדיני רפואה יוכל להסביר את המשמעויות המשפטיות של כל כלי המוצג כאן, לסייע בניסוח המסמכים בבהירות הנדרשת על פי חוק ולהבטיח את תוקפם. הוא יכול גם לייעץ לגבי הכלים היעילים ביותר עבור המשפחה הספציפית והנסיבות שלה, תוך התחשבות במערכות יחסים משפחתיות סבוכות.
• יועץ לענייני אתיקה רפואית: במקרים מורכבים במיוחד, יועץ אתי יכול לספק פרספקטיבה נוספת ולסייע למשפחה ולאנשי מקצוע לקבל החלטות אתיות נכונות, תוך שמירה על כבוד ואוטונומיית החולה.

סיכום

איך להימנע מסכסוכים משפחתיים יקרים בנוגע לטיפול רפואי כאשר אין ייפוי כוח רפואי בתוקף? התשובה נטועה בתכנון, שיח ותיעוד. למרות שייפוי כוח רפואי הוא הכלי האידיאלי, גם בהיעדרו קיימים כלים חלופיים כמו הנחיות רפואיות מקדימות ומסמכי הבעת רצון. אלו, בשילוב עם דיו שיח פתוח עם המשפחה וליווי משפטי מתאים, יכולים למזער באופן דרמטי את הסיכון לסכסוכים מיותרים, יקרים וכואבים. המטרה היא להבטיח כי רצונו של האדם יכובד וכי ההחלטות הרפואיות יתקבלו באופן המשרת ביותר את טובתו.

שאלות ותשובות

מקורות שצוטטו במאמר (3)

1. 1[1] ייפוי כוח מתמשך – Gov.il — www.gov.il — ייפוי כוח מתמשך – Gov.il · צוטט 4×
2. 2[2] Untitled — בג"ץ 8298-22 — Untitled · צוטט 2×
3. 3[3] [PDF] פסק-דין בתיק ע"א 7276/18 — ע"א 7276/18 (2001) — [PDF] פסק-דין בתיק ע"א 7276/18 · צוטט 3×

מקורות נוספים שנסקרו במחקר (2)

1. 1[4] מתן הנחיות רפואיות מקדימות וייפוי כוח | משרד הבריאות – Gov.il — www.gov.il — מתן הנחיות רפואיות מקדימות וייפוי כוח | משרד הבריאות – Gov.il
2. 2[5] פסק-דין בתיק ע"א 7625/11 — ע"א 7625/11 — פסק-דין בתיק ע"א 7625/11

מילון מושגים

ייפוי כוח רפואי

מסמך משפטי שבו אדם ממנה מראש מיופה כוח לטפל בענייני בריאותו במקרה שיאבד את יכולתו לקבל החלטות.

הנחיות רפואיות מקדימות

הוראות כתובות שאדם משאיר לגבי טיפולים רפואיים שהוא מסכים או מסרב לקבל במקרה של מחלה סופנית.

אפוטרופוס

אדם שבית המשפט ממנה להיות אחראי על ענייניו של אדם אחר שאינו מסוגל לדאוג לעצמו, לענייני גוף, רכוש או שניהם.

מסמך הבעת רצון

תיעוד רצונותיו של אדם לגבי ענייניו הפרטיים, למקרה שימונה לו אפוטרופוס, המשמש כמצפן לבית המשפט ולאפוטרופוס.

אובדן כשירות

מצב שבו אדם אינו מסוגל לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לענייניו האישיים, הרפואיים או הרכושיים.