מס שבח בירושת דירה הוא אחד הנושאים המבלבלים ביותר ביחסי יורשים-רשות המסים. בניגוד למיתוס הנפוץ, בישראל אין מס ירושה – אבל יורש שמוכר דירה שירש עלול להתחייב במס שבח של עשרות עד מאות אלפי שקלים, אלא אם הוא ממצה את הפטור המיוחד לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.
במאמר נעבור על כל מה שצריך לדעת: מתי משלמים, מתי פטורים, איך מחשבים, ואילו טעויות עולות מאות אלפי שקלים. עו"ד אפרים גליק, המתמחה בעסקאות נדל"ן ובירושות, מסביר את הדקויות שיכולות לחסוך לכם הון.
בישראל אין מס ירושה – אז על מה משלמים?
מס הירושה בוטל בישראל בשנת 1981. כלומר, עצם קבלת הדירה בירושה אינה אירוע מס. אבל ברגע שתחליטו למכור את הדירה – חלים עליכם כללי מס שבח רגילים, ולעיתים גם הקלות ייחודיות ליורשים. למידע השלם על המיתוס הזה ראו: מס ירושה בישראל.
מתי יורש חייב במס שבח בירושת דירה
- אם נמכרת הדירה אחרי הירושה – חישוב שבח מהיום שהמוריש רכש את הדירה ועד יום המכירה.
- אם לא חל פטור מיוחד (ראו סעיף 49ב(5) בהמשך).
- אם היורש מחזיק יותר מדירה אחת ומוכר את הדירה שירש – לרוב חיוב במלוא המס.
- במקרה של חלוקת עיזבון לא שוויונית – חלקים מסוימים עלולים להיחשב כמכר.
פטור דירת מגורים יחידה ליורש – סעיף 49ב(5)
זה הפטור החשוב ביותר, וגם הכי מנוצל לרעה מחוסר ידע. כדי לקבל פטור מלא ממס שבח על דירה שהתקבלה בירושה, חייבים להתקיים 3 תנאים מצטברים:
- היורש הוא בן זוג / צאצא של המוריש / בן זוג של צאצא.
- אצל המוריש הדירה הייתה דירת מגורים יחידה במועד הפטירה.
- אילו המוריש היה מוכר את הדירה ערב פטירתו – הוא היה זכאי לפטור.
אם 3 התנאים מתקיימים, היורש זוכה לפטור מלא ממס שבח – גם אם בבעלותו דירות נוספות. זהו "פטור בנעלי המוריש".
טיפ זהב: פטור 49ב(5) הוא Per-Property ולא Per-Person. אם יש 4 אחים יורשים – כולם נכנסים תחת אותו הפטור על אותה דירה. רק מי שהמוריש היה בעל דירה יחידה ערב פטירתו.
איך מחשבים מס שבח לדירה בירושה
גם כשאין פטור, החוק מציע חישוב לינארי מוטב שיכול להפחית את המס משמעותית. הנוסחה המקוצרת:
- שווי מכירה – שווי רכישה של המוריש = שבח גולמי.
- בהורדת הוצאות מוכרות (שיפוצים, מס רכישה ששילם המוריש, עו"ד, תיווך) = שבח נטו.
- חלוקת התקופה לתקופה לפני 1/1/2014 (פטורה ממס שבח לדירת מגורים) ולאחריה (חייבת).
- מס שבח על החלק החייב = 25% (יחיד).
