מבוא: מסגרת חוקית להגנת הקטין
מה קובע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לגבי מינוי אפוטרופוס לקטין? שאלה זו ניצבת בלב הדיון המשפטי סביב ילדים במדינת ישראל. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק" או "חוק הכשרות"), מהווה את עמוד התווך המרכזי שנועד להגן על זכויותיהם ורווחתם של קטינים, ולקבוע את המסגרת החוקית לניהול חייהם וענייניהם. החוק מכיר במגבלות הטבעיות וההתפתחותיות של ילדים ומספק מנגנונים שיבטיחו כי החלטות מהותיות הנוגעות לחייהם יתקבלו על ידי גורמים מוסמכים, תוך שמירה על טובתם העליונה.
סעיף 17 לחוק הכשרות: אבן היסוד
סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, קובע כי קטינים אינם יכולים לבצע פעולות משפטיות מחייבות בעצמם, וכי חיוני שיהיה מי שיפעל בשמם ולמענם. מטרת סעיף זה היא להבטיח הגנה מלאה על הקטין מפני ניצול, קבלת החלטות שגויות או פגיעה באינטרסים שלו, כל עוד הוא אינו כשיר משפטית באופן מלא.
קביעה זו משקפת תפיסה חברתית ומשפטית רחבה, שהתפתחה לאורך השנים, לפיה ילדים הם יצורים פגיעים הזקוקים להגנה ולהכוונה. היא מחייבת את החברה והמדינה לספק מנגנונים משפטיים שיבטיחו מענה לצרכים אלו. ה"אפוטרופוס הטבעי" הוא בדרך כלל ההורים, אולם החוק מספק מענה גם למקרים בהם ההורים אינם יכולים או אינם מתאימים למלא תפקיד זה.
מי הוא אפוטרופוס טבעי ומה תפקידו?
החוק מגדיר במפורש מיהם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין. ככלל, אלו הוריו. סעיפים 14 ו-15 לחוק עוסקים בסוגיה זו ומפרטים את היקף סמכויותיהם וחובותיהם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים.
סמכויות וחובות האפוטרופוס הטבעי
האפוטרופוס הטבעי פועל בשמו ולמען הקטין בכל תחומי החיים. סעיף 15 לחוק מפרט את תחומי האחריות הללו, הכוללים בין היתר:
- דאגה לצרכי הקטין: סיפוק מזון, ביגוד, מחסה, חינוך, בריאות וכל צורך פיזי או רגשי אחר. זוהי חובה בסיסית ורחבה המקפלת בתוכה את מרבית ההיבטים של גידול ילדים.
- חינוך והשכלה: קבלת החלטות לגבי מוסדות חינוך, העשרה, חוגים וכל הקשור להתפתחותו השכלית והתרבותית של הקטין. לדוגמא, בחירת בית ספר או השתתפות בפעילויות העשרה. דוגמה: הורים כאפוטרופוסים טבעיים מחליטים לרשום את ילדם לבית ספר ממלכתי-דתי, וכן לחוגי נגינה וספורט, מתוך ראייה של טובתו והתפתחותו השלמה.
- ייצוג משפטי: ייצוג הקטין בפני רשויות, מוסדות, ובבתי משפט בכל עניין הנוגע לקטין. זה כולל חתימה על מסמכים משפטיים, הגשת תביעות או הסכמה לייצוג בענייני ירושה, לדוגמה.
- ניהול רכוש: שמירה על רכוש הקטין וניהולו בזהירות, תוך הבטחה כי טובת הקטין עומדת תמיד לנגד עיניו. סעיף 20 לחוק מטיל חובה זו ומחייב את האפוטרופוס לפעול בשקידה ובתום לב. דוגמה: קטין יורש דירה מסבו. האפוטרופוס הטבעי (הוריו) אחראי על השכרת הדירה, גביית דמי השכירות, ותשלום המיסים וההוצאות, תוך שמירה על רווחת הקטין וצבירת הכספים עבורו.
חשוב לציין כי סמכויות האפוטרופוס הטבעי אינן בלתי מוגבלות. החוק קובע כי פעולות מסוימות דורשות אישור בית המשפט, גם כאשר מדובר בהורים. סעיף 20 לחוק הכשרות מפרט רשימה של פעולות מהותיות כאלו, כגון מכירת זכויות במקרקעין של קטין, מתן מתנות הרכוש של הקטין, ונטילת הלוואות עבורו. מטרת ההגבלה היא להגן על הקטין מפני החלטות שעלולות לפגוע בו, גם אם מקורן בהורים.
חובת ההורים לפעול לטובת הקטין
עיקרון העל המנחה את פעולת האפוטרופוס הטבעי הוא טובת הקטין. עיקרון זה, המושרש היטב בפסיקה ובחקיקה הישראלית, מחייב את ההורים לקבל החלטות מתוך שיקול דעת אובייקטיבי, הממוקד אך ורק ברווחת ילדם, ולא מתוך אינטרסים אישיים או שיקולים זרים. המשמעות היא שההורים אינם רשאים לנצל את מעמדם כאפוטרופוסים להשגת רווח אישי על חשבון הקטין.
מתי מתמנה אפוטרופוס שאינו טבעי?
- המקרה של העדר אפוטרופוס טבעי
על אף שההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים, קיימים מצבים בהם בית המשפט נדרש למנות אפוטרופוס אחר. מצבים אלו מעידים על כשל במערכת ההגנה הטבעית ודורשים התערבות שיפוטית על מנת להבטיח את המשך דאגה הולמת לקטין.
סיבות למינוי אפוטרופוס שאינו הורה
חוק הכשרות מפרט את הנסיבות המצדיקות מינוי אפוטרופוס לקטין שאינו הוריו, בפרק ב' לחוק. המקרים העיקריים הם:
- הורים שאינם בחיים: במקרה פטירה של שני ההורים או של ההורה היחיד, הקטין נותר ללא אפוטרופוס טבעי. במצב כזה, חיוני למנות אפוטרופוס שימלא את מקומם. דוגמה: שני ההורים נהרגו בתאונת דרכים, ובית המשפט ממנה את דודת הקטין כאפוטרופסית, לאחר שנוכח לדעת כי טובת הקטין בכך.
- הורים שאין אפשרות למנותם: זהו סעיף כללי יותר, הכולל מגוון רחב של מצבים. הוא יכול לכלול הורים שנעלמו, הורים במצב של תרדמת ממושכת, או הורים שנמצאים במאסר ממושך ואינם יכולים לתפקד כאפוטרופוסים בפועל. דוגמה: אב קטין נמצא במאסר למשך 15 שנים, ואם הקטין אינה מוכנה או אינה מסוגלת לטפל בו. בית המשפט ישקול למנות אפוטרופוס אחר, לדוגמה את הסבתא מצד האם, וזאת לאחר בחינת טובת הקטין.
- הורים שבית המשפט שלל את האפוטרופסות מהם: זהו המקרה החמור ביותר, המתרחש כאשר בית המשפט קובע שההורים אינם ראויים או מסוגלים למלא את תפקידם כאפוטרופוסים, בגלל התנהגות הפוגעת בטובת הקטין. מצב כזה נוצר במקרים של אלימות, הזנחה חמורה, התעללות פיזית או רגשית, או אי מסוגלות הורית קיצונית. סעיף 27 לחוק מסמיך את בית המשפט לעשות כן. דוגמה: הורי הקטין מכורים לסמים ומזניחים את צרכיו הבסיסיים. לאחר חקירה של שירותי הרווחה ובהמלצתם, בית המשפט מוצא לנכון לשלול מהם את האפוטרופסות ולמנות אפוטרופוס זר או את שירותי הרווחה עצמם.
הליך מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט
בקשה למינוי אפוטרופוס שאינו הורה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. ההליך כולל מספר שלבים:
- הגשת בקשה: הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי קרוב משפחה (לדוגמא, סבים או דודים), על ידי היועץ המשפטי לממשלה (בדרך כלל באמצעות פרקליטות המדינה), או על ידי עובד סוציאלי מחוזי. כל אחד מהגורמים הללו מוסמך לפתוח בהליך כאשר הוא סבור כי טובת הקטין דורשת זאת.
- תסקיר פקיד סעד: בכל מקרה של בקשה למינוי אפוטרופוס שאינו הורה, בית המשפט יורה על עריכת תסקיר על ידי פקיד סעד (עובד סוציאלי). התסקיר נועד לבחון את נסיבות המקרה לעומק, להעריך את מסוגלותם ההורית של ההורים (אם הם בחיים), את תנאי המחיה של הקטין, את רצונותיו (בהתאם לגילו ובגרותו) ואת התאמתו של המועמד המוצע לתפקיד האפוטרופוס. המלצות פקיד הסעד מהוות בסיס חשוב להחלטת בית המשפט. דוגמה: פקיד סעד נפגש עם הקטין ועם משפחתו המורחבת, מבקר בביתם, ובודק את ההיסטוריה המשפחתית והטיפולית. הוא מגיש לבית המשפט המלצה מפורטת באשר למינוי האופטימלי.
- שיקולי בית המשפט: בית המשפט יחליט על מינוי אפוטרופוס אך ורק אם שוכנע כי טובת הקטין מחייבת זאת. השיקולים כוללים את גיל הקטין, מצבו הבריאותי והרגשי, רצונותיו (כאמור, ככל שהוא בוגר דיו להביע אותם), קשריו עם המועמד לתפקיד, יציבות הסביבה המוצעת, וההיבט הכלכלי של המינוי. בית המשפט ישאף לבחור באדם שמכיר את הקטין ויכול לספק לו סביבה אוהבת, תומכת ויציבה.
סוגי אפוטרופסות: הבדלים ומשמעויות
קיימים מספר סוגים של אפוטרופסות, וההבחנה ביניהם חשובה להבנת היקף הסמכויות והאחריות. לא מדובר תמיד בסיטואציה של "הכול או לא כלום".
אפוטרופסות לגוף מול אפוטרופסות לרכוש
ניתן למנות אפוטרופוס לקטין לשני תחומי אחריות עיקריים, יחד או בנפרד:
- אפוטרופסות לגוף (Personal Welfare): עוסקת בכל הקשור לרווחתו הפיזית, נפשית וחינוכית של הקטין. זה כולל החלטות על מקום מגורים, טיפול רפואי (לדוגמא, אישור ניתוח או טיפול פסיכולוגי), חינוך, דת, ופעילויות פנאי. בפועל, זהו התפקיד ההורי המסורתי. דוגמה: דודה מונתה כאפוטרופסית לגופו של אחיינה, לאחר שהוריו נהרגו. היא אחראית על גידולו, חינוכו, בריאותו וכל צרכיו היומיומיים.
- אפוטרופסות לרכוש (Property Management): מתייחסת לניהול ענייניו הכלכליים והרכושיים של הקטין, לרבות נכסים, כספים, ירושות, תביעות כספיות וכדומה. אפוטרופוס לרכוש מחויב לנהל את הרכוש בזהירות ובתום לב, תוך דיווח לבית המשפט. דוגמה: קטין ירש סכום כסף גדול. במקרה כזה, בית המשפט עשוי למנות אפוטרופוס לרכוש, אשר יהיה אחראי להשקיע את הכסף בזהירות, לדווח לבית המשפט על פעולותיו, ולוודא שהכספים ישמשו לטובת הקטין בעתיד.
במקרים רבים, ימונה אותו אדם הן כאפוטרופוס לגוף והן כאפוטרופוס לרכוש. אולם, ייתכנו מצבים בהם ניתן יהיה למנות גורמים שונים לתפקידים אלו, במיוחד כאשר יש צורך במומחיות כלכלית ספציפית או כאשר ישנם ניגודי עניינים פוטנציאליים.
האפוטרופוס הכללי
האפוטרופוס הכללי הוא מוסד ממלכתי האחראי על מספר תפקידים חשובים בכל הקשור לאפוטרופסות, בין היתר:
- פיקוח על אפוטרופוסים: האפוטרופוס הכללי מפקח על פעולותיהם של אפוטרופוסים שמונו על ידי בתי המשפט, ובמיוחד על אפוטרופוסים לענייני רכוש. עליהם להגיש לו דיווחים תקופתיים, הכוללים פירוט על הכנסות והוצאות מנכסי הקטין. פיקוח זה נועד למנוע ניצול לרעה או ניהול כושל של כספי ורכוש הקטין.
- ייצוג במקרים מסוימים: במקרים מסוימים, ובמיוחד כאשר אין אפוטרופוס אחר או כאשר יש ניגוד עניינים, האפוטרופוס הכללי יכול להתמנות כאפוטרופוס לקטין בעצמו. מצבים אלו נדירים, אך קורים כאשר אין חלופה מתאימה בקרב המשפחה או בסביבת הקטין.
תפקיד בית הדין הרבני ובתי הדין הדתיים האחרים
חשוב לזכור, כי בנוסף לבתי המשפט לענייני משפחה, גם בתי הדין הרבניים (ובתי דין דתיים אחרים, כגון השרעי, הדרוזי, והכנסייתי) מוסמכים לדון בענייני אפוטרופסות לקטינים, במיוחד כאשר מדובר בבני דתם. סמכות זו נובעת מחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, ומחוקי שיפוט לבתי הדין האחרים.
יחסי גומלין וסמכויות מקבילות
בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בענייני אפוטרופסות של יהודים, בעיקר אגב דיון בענייני נישואין וגירושין, או בהסכמת הצדדים. המשמעות היא שבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים חולקים סמכות מקבילה בנושא זה. במקרים של סכסוך סמכויות, הכלל המנחה הוא עקרון "כיבוד הדדי", ובית המשפט יבחן את הפורום המתאים ביותר לדון בתיק, מתוך התחשבות בטובת הקטין ובהסכמות קודמות בין הצדדים. דוגמה: זוג יהודי המתגרש בבית הדין הרבני הגיש לבית הדין הסכם גירושין הכולל גם הסכמות בנוגע לאפוטרופסות. בית הדין הרבני רשאי לאשר הסכם זה. אם קיים סכסוך מתמשך וטענות לאי מסוגלות הורית, ייתכן שבית המשפט לענייני משפחה יהיה בעל הסמכות לדון בכך, גם אם הליך הגירושין מתקיים בבית הדין הרבני.
השלכות ותוצאות של מינוי אפוטרופוס
מינוי אפוטרופוס לקטין, בין אם טבעי ובין אם מטעם בית המשפט, טומן בחובו השלכות מרחיקות לכת על חיי הקטין ועל המעורבים בעניינו.
לטובת הקטין
- הגנה וביטחון: המטרה העיקרית היא להעניק לקטין מסגרת חיים יציבה ובטוחה, שבה צרכיו יקבלו מענה הולם. הקטין מוגן מפני הזנחה, ניצול או קבלת החלטות שעלולות לפגוע בו. זה כולל הבטחת סביבת מגורים נאותה, טיפול רפואי הולם, חינוך וכלים להתפתחות בריאה.
- יציבות רגשית: אפוטרופוס אחראי מספק דמות סמכותית ותומכת, המסייעת לבניית עולמו הרגשי של הקטין, בייחוד במצבי משבר או טראומה. יציבות רגשית חיונית להתפתחותו התקינה של הקטין.
- ניהול ענייניו באופן מקצועי: במקרים של אפוטרופסות לרכוש, הניהול המקצועי יכול להבטיח כי נכסי הקטין ישמרו ויתרבו לטובתו, וישמשו אותו בבגרותו.
על האפוטרופוס
- אחריות כבדה: תפקיד האפוטרופוס כרוך באחריות כבדה ובתחום פעולה רחב. עליו לנהל את ענייני הקטין בנאמנות, במומחיות ובמסירות, ועל פי הנחיית בית המשפט.
- דיווח ובקרה: אפוטרופוס מטעם בית המשפט כפוף לפיקוח שוטף של בית המשפט והאפוטרופוס הכללי, הכולל הגשת דו"חות תקופתיים. אי מילוי חובות אלו עלול לגרור סנקציות, ובמקרים חמורים
- אף הדחה מתפקיד.
- הוצאות: האפוטרופוס זכאי להחזר הוצאות סבירות שהוציא לשם מילוי תפקידו, ואף לשכר טרחה במקרים מסוימים, הכל באישור בית המשפט. דוגמה: אפוטרופוס שמונה לקטין יתעד את הוצאותיו על בגדים, מזון, טיפול רפואי, ונסיעות הקשורות לטיפול בקטין, ויגיש אותן לבית המשפט לאישור החזר.
סיום תפקיד האפוטרופוס
תפקיד האפוטרופוס אינו נצחי והוא מוגבל בזמן.
מועדי סיום
- הגעה לבגרות: המועד הטבעי לסיום האפוטרופסות הוא כאשר הקטין מגיע לגיל 18, שכן אז הוא מקבל כשרות משפטית מלאה. עם זאת, במקרים מסוימים, אם הקטין בעל צרכים מיוחדים, ניתן להאריך את האפוטרופסות גם לאחר גיל 18, באמצעות מינוי אפוטרופוס על בגיר.
- מות הקטין: במקרה של פטירת הקטין, תפקיד האפוטרופוס נפסק אוטומטית.
- פטור/הדחה על ידי בית המשפט: בית המשפט רשאי לפטור אפוטרופוס מתפקידו, לבקשתו, אם שוכנע כי יש לכך סיבה מוצדקת וכי אין בכך פגיעה בטובת הקטין. בית המשפט רשאי גם להדיח אפוטרופוס מתפקידו, אם הוכח כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי (לדוגמה, הפרת חובת נאמנות, הזנחה, או חוסר מסוגלות).
ש: מה ההבדל בין אפוטרופוס להורה ביולוגי?
ת: הורה ביולוגי הוא ככלל האפוטרופוס הטבעי של הקטין כפי שקובע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. אפוטרופוס שאינו הורה ביולוגי מתמנה כאשר ההורים הביולוגיים אינם בחיים, אינם מסוגלים או אינם ראויים למלא חובתם. בפועל, סמכויותיהם וחובותיהם של האפוטרופוסים זהות בעיקרן
- לדאוג לטובת הקטין בכלל ענייניו, אלא שאפוטרופוס מטעם בית המשפט מלווה בפיקוח הדוק יותר.
ש: האם קטין יכול לבחור את האפוטרופוס שלו?
ת: לא באופן מוחלט. החוק קובע כי בית המשפט יתחשב ברצון הקטין, במיוחד אם הוא בוגר דיו להביע דעה עצמאית ומגובשת. עם זאת, ההחלטה הסופית נתונה לשיקול דעת בית המשפט, שמחויב לעקרון "טובת הקטין". רצונו של קטין, גם בוגר, אינו העיקרון היחיד המנחה, אך הוא בהחלט מקבל משקל רב, במיוחד מגיל 10-12 ומעלה.
ש: מה קורה אם ההורים חלוקים בדעותיהם לגבי עניין מסוים של הקטין?
ת: במקרה של חילוקי דעות מהותיים בין ההורים שהם אפוטרופוסים טבעיים, ולא מצליחים להגיע להסכמה, כל אחד מהם רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יכריע בסוגיה, תוך שמירה על טובת הקטין כעקרון מנחה. לדוגמה, חילוקי דעות לגבי מסגרת חינוכית או טיפול רפואי מסוים.
ש: האם אפוטרופוס יכול להשתמש בכספי הקטין לצרכיו שלו?
ת: לא ולא. אפוטרופוס מחויב לנהל את כספי הקטין בנאמנות לטובת הקטין בלבד. שימוש בכספי הקטין לצרכיו האישיים של האפוטרופוס מהווה הפרת חובת נאמנות חמורה, שעשויה לגרור הדחה מתפקיד ואף אחריות פלילית ואזרחית. כל הוצאה חייבת להיות מתועדת ולשרת את הקטין בלבד, ופעולות מהותיות דורשות אישור בית המשפט.
ש: מה קורה אם אפוטרופוס מתעלל בקטין?
ת: זוהי עבירה פלילית חמורה. כל חשד להתעללות מחייב דיווח מיידי לרשויות הרווחה ולמשטרה. במצב כזה, בית המשפט יפעל באופן מיידי לשלול את האפוטרופסות מהמתעלל, למנות לו מחליף, ולהגן על הקטין. שירותי הרווחה אמונים על חקירת המקרה והמלצה לבית המשפט על הפעולות הנדרשות.
סיכום ומסקנות
מה קובע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לגבי מינוי אפוטרופוס לקטין? החוק מספק מסגרת חוקית מקיפה וברורה, שנועדה להבטיח את הגנתם ורווחתם של קטינים בישראל. מרבית הקטינים בישראל נמצאים תחת אפוטרופסותם הטבעית של הוריהם, הממונים על פי החוק לדאוג לכל צרכיהם ולייצג אותם משפטית. עם זאת, החוק מכיר במציאות המורכבת של החיים ומספק מנגנונים למקרים בהם ההורים אינם יכולים או אינם ראויים למלא תפקיד זה. במקרים אלו, בית המשפט לענייני משפחה (או בתי הדין הדתיים, בהתאם לנסיבות) מתערב וממנה אפוטרופוס חלופי, שתפקידו לדאוג לטובתו העליונה של הקטין.
בין אם מדובר באפוטרופוס טבעי ובין אם באפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט, העיקרון המנחה הוא תמיד טובת הקטין. עיקרון זה מחייב את כל הגורמים המעורבים לפעול בשקידה, בנאמנות וביושר, על מנת להבטיח שהקטין יגדל בסביבה יציבה, אוהבת ובטוחה, שתאפשר לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו. מורכבותם של תיקים אלו, הדורשים עדינות, רגישות ובקיאות משפטית, מדגישה את החשיבות בליווי מקצועי ומשפטי, במיוחד במעורבות דרך המערכת המשפטית.
הבנת הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות היא קריטית לכל מי שמעורב בחיי קטינים, בין אם כהורה, קרובת משפחה, או איש מקצוע. היא מאפשרת להבטיח כי זכויותיהם של הקטינים נשמרות, וכי הם מקבלים את ההגנה המגיעה להם על פי דין. במצבים מורכבים או שאלות עקרוניות, מומלץ תמיד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי על מנת להבין את מלוא המשמעויות והאפשרויות העומדות בפני כל אחד מהצדדים.
שאלות ותשובות
1מתי חלה חובה למנות אפוטרופוס לקטין שאין לו הורים?
חובה למנות אפוטרופוס לקטין במצב שבו הוריו נפטרו, הוכרזו כפסולי דין, או נשללה מהם האפוטרופסות על ידי בית המשפט, מכיוון שלקטין אין במצב זה אפוטרופוס טבעי שידאג לענייניו.
2מי יכול להתמנות כאפוטרופוס לקטין?
בית המשפט הוא הגוף המוסמך למנות אפוטרופוס לקטין, כאשר הבחירה נעשית על בסיס טובת הקטין, תוך התחשבות ברצונו ובהמלצת קרוב משפחה או פקיד סעד.
3מה ההבדל בין אפוטרופוס לאפוטרופוס טבעי לקטין?
אפוטרופוס טבעי הם הורים הקטין, והם ברירת המחדל בחוק. אפוטרופוס ממונה הוא אדם אחר (לרוב קרוב משפחה) שבית המשפט ממנה במקרים בהם אין לקטין אפוטרופוס טבעי או שסמכותו של האפוטרופוס הטבעי נשללה.
4האם אפוטרופוס לקטין צריך דיווח לבית המשפט?
כן. אפוטרופוס שמונה לקטין על ידי בית המשפט כפוף לפיקוחו, ונדרש לדווח על פעולותיו, בפרט על ניהול ענייני הרכוש, בכדי להבטיח את טובת הקטין והגנה על נכסיו.
5כיצד ייפוי כוח מתמשך משפיע על אפוטרופסות לקטינים?
**ייפוי כוח מתמשך** אינו חל ישירות על קטינים, אך הוא רלוונטי להורים. אם הורה ערך ייפוי כוח מתמשך, הוא יכול להשפיע על הקביעה מי ישמש כאפוטרופוס לילדיו במקרה של אובדן כשירות — אם יציין מפורשות בהנחיותיו המקדימות איך יטופלו ילדיו הקטינים, ומי יטפל בהם.
מקורות נוספים שנסקרו במחקר (1)
- [1] תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (השקעת כספים בידי אפוטרופוס או … — www.gov.il — תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (השקעת כספים בידי אפוטרופוס או …
מילון מושגים
- אפוטרופוס טבעי
- ההורים של קטין, הזכאים והחייבים לדאוג לכל ענייניו מכוח החוק.
- לקטין
- אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.
- פסולי דין
- אנשים שהוכרזו על ידי בית המשפט כחסרי כשרות משפטית, ואינם יכולים לבצע פעולות משפטיות בעצמם.
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
- החוק המסדיר את היכולת המשפטית של אדם ואת נושא האפוטרופסות בישראל.
- ייפוי כוח מתמשך
- מסמך משפטי שבו אדם בגיר קובע מי יטפל בענייניו אם יאבד את כשרותו בעתיד.
